בני טובים לאן? גרפיטי על קירות בית הספר

בבקר יום א', הגיעה חנה המנהלת לבית הספר, בשעה 7.00 כהרגלה. מנשה, אב הבית, חיכה לה במגרש החניה. "חנה, בית הספר נראה נורא. כבר קראתי לעובדי העירייה כדי שיבואו לנקות לפני שהתלמידים יגיעו לבית הספר. " מנשה הוביל את חנה לחצר שבין שני המבנים. כל הקירות והחצר היו מרוחים בגרפיטי. " הציירים " השתמשו בתרסיסי צבע שחור ואדום. ניכר היה שהם עבדו במהלך השבת במשך שעות רבות ועסקו בציורים ללא הפרעה שכן החצר מוסתרת מעיני העוברים ושבים ברחוב הסמוך. על הקירות והרחבה המרוצפת היו מספר כתובות שחזרו על עצמן מספר פעמים: " שולה הזונה", "שולה שקרנית וזייפנית", "נוה אור = נוה תרצה".
חנה עמדה נדהמת....

היא שמחה שמנשה הזמין כבר את עובדי העירייה. יש להם צבע מיוחד שניתן לכסות בעזרתו את הגרפיטי. הם יעבדו במהירות, חשבה, ועד שהתלמידים יגיעו הכול ימחק.
חנה: "בקשתי למחוק את הגרפיטי כדי ששולה לא תדע ולא תראה את הכתובות האלה.היה לי חשוב גם שהכול יסתיים לפני שהתלמידים והמורים יגיעו. נראה לי שזה הדבר הנכון ביותר לעשות . קודם כל לשמור על כבודה של שולה ועל כבודו של בית- הספר. "
לאחר שעובדי העירייה כיסו בצבע את הגרפיטי והלכו. נכנסה חנה לחדרה. היא בקשה ממזכירתה הנאמנה רבקה להיכנס לחדר. כולה נרגשת, ספרה לה את סיפור הבוקר הנורא שעברה: "אני לא יודעת מה לעשות. לספר לשולה או לא לספר לה. היא מאוד תפגע אם תדע. מי יכול לעשות דבר כזה לשולה, היא הרי כל כך מסורה, כל כך הרבה שנים נתנה לבית הספר וזה מה שהיא מקבלת בתמורה?" . חנה נשענה לאחור על כסאה, מחכה לרעיון שיצוץ במוחה. איננה יודעת כיצד לנהוג..

כמה מילים על שולה ...
שולה רכזת שכבת כתות ט' היא מורה ותיקה, שייכת ל"דור המייסדים" של בית הספר. היא אומרת תמיד: "הילדים שלי כבר עזבו את הבית ויש לי 4 נכדים , יש לי זמן להיות בבית הספר הרבה מעל מה שמתבקש ממני".
שולה מילאה תפקידים רבים בבית הספר: מורה למקצוע, מחנכת, רכזת שכבה, רכזת טיולים. היא חוותה כבר ארבעה מנהלים בבית הספר. "אני מחנכת באופן קבוע שתי כתות כי בין כה וכה אני נמצאת כל הזמן בשכבה שלי". היא מרכזת את צוות המורים למתמטיקה ומלמדת את המקצוע בהקבצות א' של השכבה. לדעתה, " זה המקצוע החשוב ביותר במערכת החינוך ומי שיודע מתמטיקה יצליח בחיים כי הוא לומד לחשוב באופן שיטתי. אני מכירה ומעריכה את התלמידים שלי ומוכנה לעזור להם בפתרון בעיות במתמטיקה בכל עת". היא מתגוררת סמוך לבית הספר וכאמור, שוהה בו שעות רבות גם מעבר לנדרש.
בכל שנה שולה בוחרת מספר תלמידים מצטיינים ומאמנת אותם לקראת אולימפיאדת המתמטיקה שמתקיימת אחת לשנתיים בטכניון בחיפה. משלחת בית הספר זכתה כבר מספר פעמים בגביעים ובציונים לשבח.

האפיזודה המתוארת במסגרת שלמעלה כמו גם תאור דמותה של שולה הם חלק מ "חקר מקרה" שפותח במיוחד כמתודולוגיה להכשרה ולפיתוח מקצועי של מנהלי בתי ספר, במסגרת פרוייקט ייחודי. כל המקרים נכתבו ופותחו על ידי מנהלי בתי ספר וצוות מקצועי מלווה .

רקע: על הכשרה ופיתוח מקצועי של מנהלים באמצעות חקרי מקרה (Case Studies)

בשנים האחרונות, רבים מתהליכי ההכשרה של מנהלים בחינוך ומסגרות הפיתוח המקצועי שלהם, נבנים מתוך תפיסה שהמנהל ה"טוב", ה"מוצלח" נבדל מעמיתו שאינו מצליח, ביכלתו להנהיג את המוסד שעליו הוא ממונה. תהליכי ההכשרה ומסגרות הפיתוח המקצועי הנבנים מתוך גישה זו, מתבססים על ההנחה שהשקפת עולם חינוכית, רגישות חברתית ומודעות עצמית, הם תנאים יסודיים למנהיגות חינוכית. עם זאת עיקר עבודתו של המנהל קשורה בהפעלת שיקולי דעת וקבלת החלטות על מנת לפעול למתן פתרון כולל ומקיף לבעיות מעשיות. לשם כך נדרשת יכולת לבחון את תמונת המצב ולנתח את הסביבה הארגונית והמערכת החינוכית, בהתבסס על ידע מקיף, ניסיון קודם ותובנות מקצועיות.
ואכן, ניהול הוא מקצוע התובע מן המחזיק בו להתמודד עם מצבים מורכבים, לגבש דעה ולהגיע להחלטה על דרך הפעולה שעליו לנקוט. המורכבות יוצרת קושי במעבר מן התיאוריה הנלמדת בתכניות הכשרת מנהלים, לבין הפרקטיקה. מנהל פועל בתנאי אי ודאות המחייבים בחינה של נתונים רבים, הערכת המצב, שיפוט ערכי ובחירה בין אלטרנטיבות. יישום הכלים והתובנות שנלמדו בקורסים שונים ברמה התיאורטית, והפעלתם בחיי היומיום ובמקום העבודה, לא נעשים מאליהם. על כן, ככל שמצבי רכישת הידע יהיו קרובים ודומים למצבים בהם נדרש בו השימוש, כך גוברים הסיכויים להיווצרות ידע פעיל ורלוונטי. הכשרה אפקטיבית של מנהלים אמורה אפוא להעניק ללומד את הניסיון (experience) ובמקביל ליצור מסגרת שתזמן לו אפשרות להתנסות ולתרגל אותו (practice). זאת באמצעות עיסוק בבעיות אותנטיות שיבטיחו שהלמידה נעשית בצורה שאיננה מובדלת מהיומיום או מנותקת ממנו, תומכת בהתפתחות המנהל כמנהיג, ומסייעת לו בהבנת המצופה ממנו בתפקידו הניהולי. הניסיון בהכשרת מנהלים בכלל ומנהלים בחינוך בפרט מעיד כי ניתן לפתח תובנות כאלו על ידי ליבון, ניתוח ודיון בבעיות קונקרטיות באמצעות חקרי מקרה (Case Studies) .

המחקר וההתנסות מורים כי לימוד באמצעות חקרי מקרה מעלה אירועים שיש בהם משום לקח או משל בעבור הלומד. הדיון והניתוח של האירוע הנחקר נסוב על הקשר שבין המקרה המתואר לבין המציאות אותה חווים הלומדים. המקרה הנדון מספק למנהלים אפשרות להטמיע רעיונות וידע תיאורטיים תוך התמודדות עם מציאות מתוארת ובה בעת להכליל עקרונות מהמקרה הפרטי למקרים כללים. ההתמודדות עם האירוע וחקירתו מזמנת גם אפשרות לחלוקת ידע בין מנהלים וחברי צוות עמיתים, בניית נורמות של שת"פ והיוועצות. המקרה הבודד אותו חוקרים איננו חייב להיות אדם אחד; ניתן לחקור אירוע אחד, סיפור אחד, מוסד אחד, וכו'. עם זאת, אין אפשרות לחקור מקרה בודד בלי להתייחס להקשר המהווה חלק אינטגראלי מהמקרה עצמו. בדרך כלל חקרי המקרה וסיפורי האירועים שבהם מתארים מקרים אמיתיים, השאובים מחיי המעשה של המנהל וביה"ס. מטרתו של האירוע לאמן את המנהלים ביישום של מיומנויות, תכנים, תיאוריות ניהוליות , ידע וכישורים שהוגדרו כבעלי חשיבות עבורם בהתחשב במטרות וביעדים שעליהם להגשים ובהקשר לסוגיות ניהוליות ומנהיגותיות מעולמם.

חקרי מקרה מבית היוצר של מארגים

חברת מארגים פיתחה ושיכללה את הרעיון ובנתה מודל פיתוח והפעלה יישומי של חקרי מקרים. חקרי המקרה מבוססים על אירועים שהתרחשו הלכה למעשה בבתי הספר (או בארגון המהווה את זירת ההתרחשויות) והם עוסקים בהתנסויות ובהתמודדויות של הנפשות הפועלות (מנהלים, צוות בכיר, בעלי תפקידים,....) עם סוגיות ערכיות, ניהוליות ומנהיגותיות ועם דילמות מורכבות. כל אחד מחקרי המקרה כולל הצגה ותיאור של מציאות מורכבת ורבת פנים, הם מתרחשים בסביבת הארגון האותנטית ופותחו סביב מוקדים שונים הנוגעים בהובלה ומנהיגות המנהל ומטפלים לעומק בבעיות או בדילמות פדגוגיות– ניהוליות.
המתודולוגיה שנבחרה לפיתוח המקרים היא יציאה מחיי המעשה והמקרה אל הידע העיוני והתיאוריה. לפיתוח נבחרים אירועים המשקפים התנסויות של בעלי התפקידים הרלוונטיים, שהוגדרו על ידם כאירועים "קריטיים" או מלמדים. נושאי האירועים לפיתוח נבחרים ונגזרים תוך התייחסות ובהתאמה לתפיסות התפקיד העדכניות ובהתייחס למיומנויות ניהוליות ודפוסי פעולה רלבנטיים למנהל ולאיש הצוות (החינוכי) הבכיר במאה העשרים ואחת. דגש מיוחד הושם על התבוננות במנהל ובתפקודו כמנהיג פדגוגי במגוון מישורים ותחומי פעולה במציאות החיים בישראל . חקרי המקרה נוסו והופעלו בשדה ונמצאו יעילים ותורמים למנהלים ולאנשי צוות בכירים הנושאים בתפקידים שונים בחינוך ובתחומי עיסוק נוספים.
המודל שפיתחה חברת מארגים מאפשר לכל ארגון חינוכי (וגם לארגונים אחרים ) לפתח תהליכי פיתוח מקצועי המשולבים בלמידה ארגונית מתוך ההתנסויות והאירועים המתרחשים בין כתליו. בטכניקה ייחודית ובאמצעות תהליך מובנה נערך תחקיר, נאסף המידע הרלוונטי ונבנים חומרי האירוע ותהליכי הלמידה. דגש מיוחד מושם על היישום והלמידה ההתנסותית, המשלבים שיח עמיתים וגם חיבורים לידע עיוני ותיאורטי. כל אירוע שיש בו עניין למשתתפים מנותח ומאופיין. הסוגיות שבו הוא נוגע מוגדרות וממויינות, ומתוכן נבחרים מוקדי הפיתוח וההפעלה בהתאמה למטרות תהליך הפיתוח המקצועי. על בסיס מוקדים אלה נבחרות דרכי העיבוד של החומר, הדידקטיקה , הפעילויות המלוות ואופן ההצגה של החומרים למשתלמים אפשריים. כל חקר מקרה כולל מגוון של נתיבי הפעלה ואלטרנטיבות הנתונות לבחירה על פי שיקול דעתו של מנחה/מדריך ובהתאמה למטרות האופרטיביות של תהליך הלמידה. לתשתית הידע המעשי נוסף רובד הידע התיאורטי הקשור למקרה ומצורפים גם קישורים ומראי מקום להרחבה. באופן זה נקבעות התבנית של כל מקרה והמתודולוגיה שבה יופעל כל אחד מחקרי המקרה הלכה למעשה.

על אף הגיוון בתכנים ובנושאים, כל חקר מקרה כולל את המרכיבים הבאים:
 סיפור התרחשות -ה מקרה , מכיל עלילה ובה : חוסר נחת/ בעיה/ קונפליקט/ פלונטר/ קושי... מצבים בהם נדרשת מנהיגות , באים לביטוי לבטים ושיקולי דעת ומופעלים תהליכי קבלת החלטות. כל חקרי המקרה הם "סינטטיים" -הסיפור אמיתי אבל שמם של הארגון והמשתתפים האמיתיים אינו מזוהה. עם זאת סיפור המקרה משקף את מורכבות תפקיד המנהל, מציף סוגיה ניהולית מאתגרת, שנוייה במחלוקת, לעיתים חבוייה מאחורי הסוגיה המיידית, הנראית לעין.
 הנחיות מתודולוגיות להפעלת המקרה במסגרות פיתוח מקצועי (השתלמות, הדרכה) של מנהלים (או אנשי צוות בכירים) , במיקוד סביב סוגיה ניהולית אחת או שתיים. ההנחיות מציגות את הרציונל, המטרות, היעדים, ההקשר התיאורטי והמעשי, במודלים האסטרטגיים וכלי הניהול שאותם ניתן לתרגל באמצעות המקרה. לצד אלה מובאות הצעות לדרכי ההפעלה, שיקולי דעת לבחירה, הוראות ודרכי יישום ועוד.
 נספחים, הכוללים חומר תיעודי נלווה (תיעוד, ראיונות, מוצגים, מסמכים, נתונים ומידע הקשורים לתיאור המקרה, ומשלימים את תמונת המציאות המוצגת במקרה עצמו, לפי צורכי המקרה ואופיו וכלים בהם ניתן לעשות שימוש בניתוח המקרה חקרי המקרה נבנו כך שניתן מתוכם לבחון, לנתח ולהתמודד עם מספר סוגיות ניהוליות. יחד עם זאת, בכל מקרה בוחר הצוות המפתח להעמיק בסוגיה, נושא או מוקד אחד או שניים לפיתוח מפורט . חקרי המקרה מופעלים בהצלחה במסגרות הכשרה ופיתוח מקצועי של מנהלים, בעלי תפקידים וצוותים בכירים מזה מספר שנים. במשך תקופה זו התנסו בשיטה מאות מנהלים, בשלבי קריירה שונים וההתנסות אף לוותה במחקרי הערכה. ממצאי ההערכה מלמדים על יישומיותה של השיטה ועל יתרונותיה בפיתוח המסוגלות של המנהלים, ביצירת שיח עמיתים המשלב למידה ותמיכה ובבניית קבוצת עמיתים לומדת. גם תגובות המשתלמים טובות מאד: לדעתם של זוהי מתודה יעילה , מעוררת מוטיבציה ועניין, חדשנית ומרתקת.

לדוגמא: מהו התפקיד שלנו? חקר מקרה הבוחן תפיסות תפקיד של צוות מוביל שינוי בבית הספר

לעמוד הקודם